קיר השמות - שמע בלבד
עזרא כץ
עבור מי שהסבים והסבתות, הדודים, והדודות שלהם מצאו מותם בשואה, יש לנו מקום שאליו אפשר ללכת. גם אם אין לכם שם, לפחות אתם יודעים שזהו מקום קדוש. אני סבור שהוא ממשיך להיות מקום קדוש.
דוד מרמלשטיין
אנחנו רוצים שהם יזכרו. אנחנו לא רוצים שהעולם ישכח. היום אנחנו כאן ולכן אנחנו רוצים לוודא שנספר לכל מי שרוצה להקשיב שזה אכן קרה.
הני הירש
אבי נלקח מאתנו לפני שהלכנו לגטו. בבוקר הם נתנו לנו לבוא להיפרד ממנו. והוא נישק אותנו לשלום וזו הפעם האחרונה שראינו אותו.
ג'וליוס רייטר
אספר לך סיפור, בשנת 1938 סבתי ערכה מסיבה. למסיבה הוזמנו 39 בני משפחה. אני היחיד שנותרתי בחיים.
אירן זיסבלאט
ואז שמעתי את אמי קוראת לי, "אל תבכי, אבוא לקחת אותך יותר מאוחר". זו הפעם האחרונה ששמעתי את קולה.
מוריס רוזנבלאט
אנשים פשוט התמוטטו בזמן הליכה. הוא הלך, נפל על המדרכה ומת. אתם יכולים להיות בטוחים שאמו, אשתו או אחותו לא ידעו אף פעם מה קרה לו בסופו של דבר.
ישראל "ג'ו" זקס
אני רוצה לומר לעולם, שהעולם יכול להיות מקום טוב יותר, אם רק נוכל ללמד על הברוטליות שהתרחשה בעולם, והחיים אשר נגדעו באיבם ללא צורך.
אלן גרוס
וכשהתקרבתי הסתבר שזה היה קולן של אמי ואחותי. רציתי רק לנגוע בה, רק לנשק אותה אם אוכל.
נורברט וולהיים
ראיתי את המשאיות יוצאות, אשתי מצאה בדרך כלשהי מקום בקצה המשאית אז נפנפנו זה לזו לשלום, וזו הפעם האחרונה שראיתי אותה.
מגדה ביידר
סבי הלך לצד אמי ואני הלכתי לצד אמי וסבי נפל. וזו הפעם האחרונה שראיתי את סבי.
אמי הלכה, אבי הלך. וזו הפעם האחרונה שראיתי אותם.
והאחות השנייה שהיה לה תינוק לא חזרה. לעתים קרובות אני תוהה האם לילדה הקטנה שלה היה סיכוי לשרוד, אבל ילדה קטנה בת שלוש וחצי לא הייתה שורדת. ואם כן, היא לא הייתה זוכרת את שמה. זה היה בלתי אפשרי.
מרים קסנהוף
אי אפשר לגדול כשאתה שונא אחרים רק מפני שהם שונים ממך. עליך להיות סובלני, אתה חייב לתת לאנשים ללכת בעקבות חלומם, דרך החיים שלהם. לא משנה היכן הם, מי הם, כיצד הם מתנהגים, זוהי זכותם.
בסי אייכלר בדזו
אבל אני כן זוכרת דפיקה על הדלת והגרמנים נכנסו לביתנו הקטן ולקחו את סבי וסבתי. ולא ראינו אותם יותר.
לילי מלניק
והוא אמר לי ללכת ימינה ואמר לדודתי ללכת שמאלה ומאז לא ראיתי אותה.
ישראל "ג'ו" זקס
ראיתי שקראו לאבי והוא אמר לי: "נראה מה אנחנו יכולים לעשות כדי להחזיר אותך הביתה". זו הפעם האחרונה שראיתי את אבי.
הייתה קבוצה של 50 או 60 אסירים יהודים ששכבו על הרצפה ואני הסתכלתי סביבי וזיהיתי את אחי. דיברתי אליו אבל הוא לא ענה. זו הפעם האחרונה שראיתי מישהו מבני משפחתי.
אלן הול
אני חושב שעלינו לנסות לעמוד על המשמר ולזכור את ההיסטוריה, להיות ערים לעובדה שהיא יכולה להתרחש, היא מתרחשת, ועל כל אחד ואחד מאתנו לעשות כל שביכולתו כדי להבטיח שהיא לא תחזור על עצמה. בידיעה שההצלחה לא תהיה מושלמת, אבל בכל פעם שאנו מצילים מישהו, בכל פעם שאנו מונעים שואה, או מיני שואה, או רצח עם מלהתרחש, אנחנו עושים את עבודתו של אלוהים.
דוד מרמלשטיין
היו לנו סבים וסבתות. היו לי הורים. היינו חמישה אחים, שניים מבוגרים ממנו, אחות ושני אחים צעירים. ואני היחיד ששרדתי.
הרברט קרלינר
היו כ- 70 כמעט 80 אלף איש שגורשו מצרפת. אני יודע בדיוק מתי גורשו הורי ואחותי. באיזה טרנספורט, את שם הטרנספורט וכדומה. ורק מצוין "לכיוון אושוויץ". זה הכול.
בנג'מין בדזו
הגרמנים הגיעו ופרצו לבתים והתחילו לקחת את הצעירים לחיים ואתם המבוגרים למוות. וזיכרון הסבים וסבתות שלי חקוק בלבי ובעיניי כל הזמן. לא ראיתי אותם מאז.
וונדי רייס רותפילד
אני חושבת שאתה צריך לדמיין לעצמך איזה בן אדם אתה רוצה להיות? מה אתה רוצה להיות? כיצד אתה רוצה שיזכרו אותך?
אן מאייר
כאשר סבי לחץ את ידי ואמר את עדה לתחילת הסוף, את רואה את תחילת מלחמת העולם השנייה...דברים כאלה קורים כל הזמן, אני לוחצת ידו של מישהו ואומרת, אלוהים, צריך לעצור את זה מיד. ואני רק מקווה שיש אנשים שימשיכו לעצור את זה.